פודוקשיק קלימנטי נ' נירון עיבוד שבבי בע"מ

פסק - דין

התובע, מר קלימנטי פודוקשיק, עבד בנתבעת – חברת נירון עיבוד שבבי בע"מ – כחרט החל מחודש אוגוסט 2002 ועד פיטוריו ביום 15/6/2006. תביעתו בפנינו היא לתשלום: פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה.

ואלה העובדות החשובות לענייננו:

הנתבעת, חברת נירון עיבוד שבבי בע"מ, הינה חברה פרטית, בעלת בית מלאכה במפרץ חיפה, שעיסוקה בעבודות ייצור חלקי מתכת ועיבוד שבבי (להלן – הנתבעת או החברה). מנהל החברה הינו, מר מוני צסלר (להלן – מנהל הנתבעת) ובתו, גב' רונית משה, משמשת כסגניתו ואחראית על תשלומי השכר וההפרשות לקופות של עובדי החברה (להלן - גב' משה).

התובע, החל עבודתו כחרט בנתבעת החל מחודש אוגוסט 2002 ועד ליום 15/6/2006, עת פוטר מעבודתו (להלן – תקופת העבודה). במועד זה, פוטרה גם אשתו של התובע, אשר אף היא עבדה בחברה.

במהלך תקופת עבודתו, קיבל התובע מדי חודש תלוש שכר המפרט את רכיבי שכרו ובכלל זה הפרשות לפוליסת ביטוח מנהלים.

במכתבה מתאריך 15/6/2006, הודיעה הנתבעת לתובע על הפסקת עבודתו, עקב התנהגות בלתי הולמת. כן צויין במכתב, כי עם סיום עבודתו ייערך לתובע גמר חשבון אשר ישולם לו במשכורת חודש יולי (ר' נספח ב' לתצהיר התובע מיום 9/10/2007, מוצג ת/1). הצדדים חלוקים ביניהם, בין היתר, באשר למועד בו נמסרה לתובע בפועל ההודעה על הפסקת עבודתו.

דיון והכרעה:

הצדדים חלוקים בשאלות הבאות:

זכאות התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים;

זכאות התובע לדמי הודעה מוקדמת;

זכאות התובע לדמי חגים;

זכאות התובע לדמי הבראה;

זכאותו התובע לפיצוי עקב אי הפרשה לקרן פנסיה.

נדון תחילה בתביעת התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

פיצויי הלנת פיצויי פיטורים

פיצויי הפיטורים שולמו לתובע בשני תשלומים. משסכום פיצויי הפיטורים המופקד בביטוח המנהלים בחברת מנורה היה חסר, שילמה הנתבעת לתובע השלמת פיצויי פיטורים בסך 3,615 ₪ במשכורת חודש 7/2006; התשלום הנוסף של פיצויי הפיטורים, שהיה מופקד בביטוח המנהלים בסך 11,5328.89 ₪ - שולם לתובע בתאריך 16/1/2007.

התובע טוען כי הוא זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר, הואיל והנתבעת העבירה לחברת הביטוח מנורה את טופס הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד (טופס 161), באיחור רב, ולא תוך 15 ימים מיום 15/6/2006 – יום הפסקת יחסי עובד – מעביד שהוא המועד לתשלום פיצויי פיטורים. משכך, שולמו לתובע פיצויי הפיטורים באיחור ורק בעקבות פניית בא כוחו, עו"ד שניטמן, אל הנתבעת במכתבו מיום 18/12/2006 (נספח ג' – ת/1). מאידך, טוענת הנתבעת, כי עשתה כל הנדרש ממנה, מבעוד מועד, וכי העיכוב בתשלומים אינו נובע מנסיבות הקשורות בה, אלא מכך שבאותה עת פרצה מלחמת לבנון השנייה ומשרדו של סוכן הביטוח היה סגור עקב המלחמה ולאחר תום המלחמה, חלה תקופת החגים אשר גם בה לא עבדו.

נושא פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מוסדר בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק הגנת השכר), פיסקה 20(א) קובעת כי המועד לתשלום פיצויי הפיטורים הוא יום הפסקת יחסי עובד ומעביד; פיסקה 20(ב) קובעת כי יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; ופיסקה 20(ה) לחוק הגנת השכר קובעת: "מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל , על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963".

גב' רונית משה, סגנית המנהל בחברה ומי שטיפלה בנושאים הקשורים בהכנת תלושי השכר לעובדי הנתבעת, העידה כי התובע פוטר ביום 15/6/2006 ובאותו יום נתנה הוראה להנהלת החשבונות ליצור טופס 161 בגין עבודת התובע וכן מכתב להפסקת ביטוח המנהלים של התובע. 15/6/2006 חל ביום חמישי, וביום ראשון ה - 18/6/2006 כתבה הנתבעת מכתב לסוכן חברת הביטוח בדבר הפסקת ביטוח המנהלים של התובע החל מיום 18/6/2006 (ר' מוצג נ/7); טופס 161, המיועד לחברת הביטוח, הוכן על ידי הנתבעת ביום 19/6/2006 ובו צויין כי הנתבעת שילמה עבור התובע בגין התקופה 12/8/2002 עד 18/6/2006 (ר' מוצגים נ/5 ות/3). גב משה נשאלה מתי שלחה את טופס 161 לסוכן הביטוח שלחברת מנורה, על כך השיבה כי הטופס נשלח במועד שנחתם (19/6/2006; מוצג נ/5) (ר' עדותה של גב' משה בפ' הדיון מיום 11/1/2009, עמ' 11 ש' 5-4; עמ' 15 ש' 12-1; עמד 16 ש' 12-7).